- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דין סין (China Law)
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
החלטה בתיק בש"פ 1696/05
|
בש"פ בית המשפט העליון |
1696-05
28.3.2005 |
|
בפני : אילה פרוקצ'יה |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: מדינת ישראל עו"ד אסף רוזנברג |
: סלימאן חוסייני עו"ד תמי אולמן |
| החלטה | |
1. ערר המדינה על החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת (כב' השופט א. אברהם) לפיה שוחרר המשיב ממעצרו לתנאי מעצר בית מלא בשפרעם. הוא חויב גם להפקיד ערבויות ויציאתו מן הארץ עוכבה. שחרור המשיב עוכב עד למתן החלטה בערר זה.
2. ביום 27.10.04, הוגש בבית המשפט המחוזי בנצרת כתב אישום המייחס למשיב עבירות של ניסיון לרצח, חבלה חמורה בנסיבות מחמירות ועבירות בנשק נגד בני משפחה של פלג יריב מבין תושבי השכונה עימם מתקיים סכסוך אלים מתמשך.
על פי האישום, בתאריך 12.6.04 הגיעו בני משפחת פאחורי מהפלג היריב לנצרת כדי להשתתף בארוע משפחתי. בחוזרם מן הארוע במכוניתם, באה מולם מכונית ובה המשיב ושני אנשים נוספים. המשיב והאחר - סייף חוסייני - החזיקו באקדחים. שני כלי הרכב נסעו זה מול זה, ואז המשיב והאחרים ירו מתוך מכוניתם כ-15 כדורים במטרה לפגוע ביושבי המכונית האחרת ולגרום למותם. לאחר הירי נמלטו המשיב והאחרים מהמקום. שלושה מן הקליעים חדרו לרכב ופגעו בשלושה מנוסעיו. הנפגעים פונו לבית החולים.
3. בד בבד עם כתב האישום הוגשה בקשה למעצר עד תום הליכים, וזאת בהתבסס על מסוכנותו של המשיב, הנלמדת מאופי מעשיו, ומן העובדה כי המעשים בוצעו על רקע סכסוך דמים מתמשך בין שני פלגים יריבים אשר גבה כבר בעבר מספר קורבנות בנפש ופצועים רבים, וכן לאור העובדה כי המשיב נמלט מהדין לאחר הארוע, ונעצר רק כעבור ארבעה חודשים. בדיון בבית המשפט המחוזי הוגש תסקיר מעצר, אולם לאחר שנשללה חלופה שהוצעה, הסכימה באת כוח המשיב למעצר.
4. ביום 29.12.04, ביקש המשיב עיון חוזר. הצדדים טענו פעם נוספת בפני בית המשפט, והוגש תסקיר מעצר חדש. ביום 17.2.05, החליט בית המשפט קמא כי ישנן ראיות לכאורה להוכחת נוכחותו של המשיב במכונית ממנה נורו היריות אל עבר המתלוננים, וכן לכך כי הוא היה בין היורים. עם זאת, קבע כי לכאורה, טענת האליבי של המשיב לא הופרכה ואף נתמכת בהודעותיהם של שני עדים, וכי יש בכך כדי לכרסם בתשתית הראייתית שהוצגה. עיקרה של טענת האליבי הוא כי בעת ארוע הירי שהה המשיב עם אשתו ואדם נוסף בפיקניק ביער ציפורי ולכן לא יתכן שהיה מעורב בירי. עובדה זו, בשילוב עם תסקיר המעצר והעדר מעורבות בפלילים למשיב בעשר השנים האחרונות, הביאו את בית המשפט למסקנה כי יש לשחררו בחלופת מעצר בית מלא. בית המשפט אף ציין כי שותפו של המשיב לארוע, אחמד חוסייני, נתפס לאחרונה לאחר שנמלט במשך חודשים רבים, ושוחרר לאחר שלא עלה בידי המדינה להפריך את טענת האליבי שהציג. מכאן לבקשה שבפנינו.
5. המדינה טוענת כי טעה בית המשפט קמא בקביעתו כי עוצמת הראיות אינה מספקת לצורך מעצר, וכי ראה לנכון להורות על שחרור המשיב לחלופת מעצר. התשתית הראייתית, כך טוענת העוררת, איתנה ביותר, שכן המשיב זוהה בוודאות על ידי ארבעה עדי ראייה לאירוע הירי. יתר על כן, הוא הסתתר במשך ארבעה חודשים מהמשטרה ולא התייצב לחקירה עד שנעצר, חרף העובדה כי ידע כי הינו מבוקש. אשר לטענת האליבי של המשיב, לפיה היה בשעות הרלבנטיות בפיקניק ביער ציפורי ולכן לא יכול היה להיות שותף לארוע הירי טוענת המדינה כי איכוני מכשיר הטלפון הנייד שהחזיק אותה עת ברשותו מלמדים שבמועד הרלבנטי נע המשיב והסתובב באזור נצרת. שיחת הטלפון האחרונה בוצעה ב-18:12 ואוכנה באיזור כפר ריינה הסמוך למקום הירי, ויש בכך כדי לשלול את הטענה כי שהה אותה עת ביער ציפורי. העוררת חזרה והדגישה את מסוכנותו הגדולה של המשיב לאור מעשיו החמורים במיוחד על רקע סכסוך דמים מתמשך ועל רקע הימלטותו הממושכת מן המשטרה, ובקשה להורות על מעצרו עד תום ההליכים. בא כוח המשיב, עו"ד אולמן, בקשה להותיר את החלטת בית המשפט המחוזי לשחרר את מרשה בעינה. היא טענה כי אין מקום לייחס משקל רב לעדויות בני המשפחה היריבה אשר כאיש אחד מבקשים להפליל את המשיב.
6. עיון בראיות התביעה מצביע על כך שישנן ראיות לכאורה בעניינו של המשיב. לצורך זה יש להתבסס על הודעותיהם במשטרה של גאנם, פאטמה, ומוחמד - מנוסעי המכונית שנפגעה, אשר זיהו את המשיב כמי שירה עליהם. לכך ניתן להוסיף גם את הודעתו שלעד הראייה עימאד חוסייני שזיהה את המשיב במקום הארוע. עם זאת, בית המשפט המחוזי הוטרד מטענת האליבי שהעלה המשיב, אשר נתמכה בעדות אשתו ועימאד סולימאן לפיהם בילו יחדיו בפיקניק ביער ציפורי בעת ארועי הירי.
7. לאור הספק שהתעורר בלבו של בית המשפט המחוזי ביחס למשמעות איכון הטלפונים במועד הרלבנטי, הוריתי בהסכמת הצדדים על הגשת חוות דעת מקצועית בענין זה.
מחוות דעת מומחה שהוגשה ביום 28.2.05 עולה כי במועד הרלבנטי לירי בין השעות 16:00-19:00 לא היה המשיב ביער ציפורי, וזאת מאחר שבין השעה 17:33 ועד 18:13 השתמש במכשיר הטלפון הסלולרי שברשותו אך לא מיער צפורי. השיחה האחרונה מהטלפון שלו אוכנה ב-18:13 מאיזור ריינה, הנמצא בסמוך למקום הירי. מחוות הדעת ניתן גם ללמוד כי עד האליבי לא נכח ביער ציפורי בשעה 16:44 כפי שניסה לטעון. אין צריך לומר כי חוות הדעת המקצועית האמורה תעמוד, כך יש להניח, בבוא העת, לניתוח ולבירור במשפט גופו, אולם לצורך ההליך שלפנינו יש בה כדי לתת חיזוק לעדויות התביעה וכדי לכרסם דוקא בטענות האליבי שבפי עדי ההגנה.
באת כוח המשיב הצביעה על עדויות שונות מהן עולה, לכאורה, כי המשיב לא הופלל כמו שירה מהרכב. יש להניח כי במשפט גופו יהיה על בית המשפט להעריך את מכלול הראיות שיובאו לפניו, ואף להתמודד עם סתירות כאלה ואחרות העשויות להימצא בגרסאות שיוצגו, כצפוי בארוע רב משתתפים אשר ארע כהרף עין. עם זאת, לצורך הליך מעצר עד תום ההליכים, די בשלב זה בארבע עדויות ישירות של עדים שנכחו במקום, המפלילים בוודאות את המשיב במעשים המיוחסים לו בכתב האישום. איכון הטלפונים על בסיס חוות הדעת המקצועית מתיישב עם עדויות אלה ואינו תומך בטענת אליבי שעלתה. על יסוד כל אלה, מתבקשת המסקנה כי דרישת הראיות לכאורה לצורך הליך זה באה על סיפוקה.
8. העבירות המיוחסות למשיב מעלות עילות מעצר שיסודן בשני הקשרים: האחד - מסוכנות כבדה מהמשיב הנשקפת ממעשי ירי המיועדים להמית שהיה לכאורה מעורב בהם; מסוכנות זו גוברת נוכח העובדה כי מדובר בסכסוך פלגים יריבים המתמשך תקופה ארוכה וגבה כבר מספר קורבנות בנפש ופגיעות גוף אלימות אחרות. לא ניתן לקחת סיכון נוסף בשחרורו של המשיב לחלופת מעצר, שכן קשה לתת אימון בחלופה אשר תרתיע באורח אפקטיבי ממעשי דמים נוספים המתרחשים על רקע סכסוך מתמשך ומסכנים חיי אדם. יתר על כן, הימלטותו של המשיב מהמשטרה במשך מספר חודשים אף היא תורמת למסקנה כי אין מנוס מהמשך מעצרו. קשה לתת אימון ביעילותה של חלופה כלשהי, אשר תבטיח מפני הפרת הוראה חוקית על ידי המשיב ומפני הימלטותו מן הדין לאחר שחמק תקופה ארוכה מידי המשטרה, כאמור. שחרורו של המשיב בתנאים אלה מסכן את שלום הציבור ואת תקינות הליכי המשפט במידה כזו שחלופת מעצר אינה יכולה לתת להם מענה נאות.
בשים לב לכל אלה, אני מחליטה לקבל את ערר המדינה, ומורה על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים נגדו.
ניתנה היום, י"ח באדר ב' תשס"ה (29.3.05).
ש ו פ ט ת
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
